היי חבר'ה, מה שלומכם? כאן בתל אביב ההסגר מתחיל להיעלם והרחובות חוזרים לחיים. יש לנו הופעה בשבת בזכרון יעקב. אני מאוד נרגש ומבטיח לשתף קטעי וידאו ותמונות בקרוב. בחדשות נוטספות, הביט בוטיק, חנות הביטים שלי לראפרים וזמרים, חיה ופועלת (נסגרה באפריל 2021, עדיין אפשר להשיג ביטים שלי להקלטה). הפוסט הזה עוסק באלבום האחרון שלי "עושה את זה בדיגיטל". אלבום זה בהפקה עצמית עוסק בחיים בעידן הדיגיטלי, הוא מספר את סיפור חיי בתקופה המוזרה הזו של קוביד 19, והוא מתאר את המסע שאני עובר כאדם בדרכי לחירות חברתית, כלכלית ונפשית. ההשפעה המוסיקלית על אלבום זה משתנה בין מקצבי ברנה בוי לאנטוניו קרלוס ג'ובים, כולל היפ, פאנק וג'אז. לאלבום הזה אווירה "קולית", הוא מהיר כברק ומתקשר עם קהילת המוזיקה העולמית. למרות שרוב הטקסטים הם בשפה העברית, אתה יכול להאזין לו ולקבל את האווירה מבלי להבין מילה שאני אומר. אומנות האלבום נעשתה על ידי אמן Fiverr אינדונזי, באינטרנט.
השירה בתקליט זה הופקה כמו כלי נשיפה, עם לחן מדויק ומילים סופר הדוקות בקצב.
ניגנתי ברוב הכלים בתקליט הזה: שירה, גיטרה, בס, תופים (פד תופים), קלידים וסמפלים. היה לי העונג הגדול לשתף פעולה עם אלון מרקוס ורונה מאייר בגיטרה, צופית דורי בסימפולי פסנתר, טלשוורק סנבטו ויהודית אסרס בקולות. אנשים מעוררים ומוכשרים אלה הוסיפו ערך אנושי אמיתי לפרויקט זה, ואני מודה להם על כך.
המילים והלחנים באלבום זה מהירים ומלודיים. המילים עוסקות בעיקר בשבירת תקרת הזכוכית, השתחררות, הוויה אמיתית ועצמאית, אומץ ואמונה ברוח האדם. המילים נכתבו מתוך זרם התודעה שלי, ובאמת גילו את רגשותיי ומחשבותיי ללא צנזורה או בושה.
אחרי האלבום "קפטן איגור (2020)" שהוקלט ברובו באולפן (בן ואמיר, יפו) בצורה אקוסטית (קונטרבס, יוקללה, גיטרה), הרגשתי צורך להחזיר לי את הגרוב.
בזמנים של מגיפה בהם עבדתי פחות, עם כמות מועטה של כסף, והרבה זמן פנוי החלטתי להשקיע את התקציב של האלבום הזה כדי לקנות ציוד חדש (רפידות תוף של Presonus Atom, מיקרופון AKG של קונדנסר ודופק 61 מקשים בעלות של כ- 700 $ (סך הכל שווה ערך לעלות של ~ 15 שעות באולפן).
תוכנת ההפקה (Studio one 5 ) היא ההגיטרה החדשה של כותבי שירים כמוני, אני משתמש בכלי זה כדי להפיק, להלחין ואפילו לבצע את המוסיקה שלי. כלי זה מאוד תכליתי ויעיל ומאפשר לי לעשות קסמים מוזיקליים שאינם אפשריים על הכלים האקוסטיים ברשותי. שנת 2020 הייתה שנת הביטים שלי, הכנתי את 50 הביטים הראשונים שלי, צ'יל הופ, פיוז'ן, מקצבי אפרו, טראפ ועוד סגנונות, אני אוהב את זה. במהלך השנה הזו אני התחלתי ליצור ביטים, בסביבות נובמבר היו לי 5-6 ביטים מגניבים, ורציתי אותן לעצמי. התחלתי לשבת ולכתוב מילים כדי שיהיו מנגינות צמודות על הביטים. כל רצועה הוקלטה, סודרה ונכתבה מול המיקרופון ומסך המחשב. יצרתי את השירים בתהליך יעיל וכמעט תעשייתי של הדפסת שירים ישירות מהנשמה שלי למחשב, בחלי לחשוב יותר מדי ולתת למסר לזרום מתוך המוזיקה הוהרגשה. מצאתי את קולי ככותב שירים וכיוצר ביטים. שירים אלה שהופקו אלקטרונית עובדים גם על מוזיקה אקוסטית, BTW. עושה את זה בדיגיטל מוקסס באוזניות, תוך שימוש בסטודיו 4.6 אחד, עבר מאסטרינג עם LANDR (AI מדהים למאסטרינג) ו- QA נבדק ברמקולי הרכב שלי. אתה ממש יכול לשמוע את קול הבית שלי, את הכלבה שלי נובחת, את השכנים שלי מדברים, את החברה שלי קוראת לי ועוד ... אני אוהבת את הסאונד של הבית. כל טראק לקח בערך 12 שעות לכתוב, להלחין, לסדר, להקליט, להפיק ולמקסס, יצירתם של כמה מבטראקים ארכה מעט יותר זמן (טראק 10, למשל "אני פריק אני גרובי, לקח בערך 20 שעות ואפילו יותר, היה כיף לשחק מסביב, טראק 2, רוד טרים נכתב, הוקלט ומוקסס בלילה אחד - 6 שעות). עושה את זה בדיגיטיל זה הוא חגיגת החופש מבחינתי, הגשמה אישית. בתהליך זה הגעתי להבנה שאם אני רוצה אלבום חדש, אני יכול ליצור אותו בכל עת ובכל מקום שארצה.
אלה דברים חזקים חבר'ה, אם אתם אוהבים את זה, פשוט תעשו את זה, אל תחכו ואל תנסו להיות מושלמים. פרויקט זה היווה צעד גדול עבורי באופן אישי ומקצועי, זו הייתה לידתו של מפיק חדש, אני רוצה להודות לעצמי על האמנתי שבי, ועל שנתתי לעצמי הזדמנות לעשות משהו חדש, הרפתקני ומיוחד. אשמח לענות על שאלותיכם לגבי עושה את זה בדיגיטל, כתבו תגובה למטה.
תודה על הקריאה, הקשב והתמיכה. עשו מוזיקה טובה, האמינו. איגור. להאזנה:
https://youtu.be/TI1iWJ9Vtdg